חדשות לפיהן ארצות הברית ואיראן עשויות לחדש את השיחות סייעו להרגיע את סנטימנט השוק בטווח הקצר, ומחירי הנפט נסוגו בהתאם. אבל זה לא אומר שהמצב במיצר הורמוז הפך פחות חמור. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שצבא ארה"ב כבר החזיר שש ספינות סוחר במסגרת מסגרת החסימה החדשה, בעוד שהתנועה הכוללת דרך המיצר נותרה הרבה מתחת לרמות שלפני-המלחמה. במילים פשוטות, מצב הרוח בכותרות התרכך, אבל השוק הפיזי עדיין צפוף.
זה משנה כי הורמוז היא אחת מנקודות החנק האנרגיה החשובות בעולם. על פי נתוני מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה, כ-20.9 מיליון חביות נפט ליום עברו במצר במחצית הראשונה של 2025. חשוב יותר עבור השווקים באסיה, כ-89% מהנפט הגולמי והקונדנסט שעברו דרך הורמוז הלכו לאסיה, וסין, הודו, יפן ודרום קוריאה היוו 74% מהזרימות הללו. במילים אחרות, כשהורמוז מתהדק, אסיה מרגישה את ההשפעה הראשונה והברורה ביותר.
נקודה חשובה נוספת אך ידועה פחות היא שדרכים חלופיות מוגבלות מכדי להחליף את הורמוז במלואה. EIA מעריכה כי צינור המזרח- של ערב הסעודית וצינור אבו דאבי של איחוד האמירויות יכולות יחד לעקוף רק כ-4.7 מיליון חביות ליום, בעוד שקיבולת העוקף האפקטיבית של איראן היא רק כ-0.3 מיליון חביות ליום. מול זרימות הורמוז רגילות של יותר מ-20 מיליון חביות ליום, יכולת הנפילה הזו פשוט קטנה מדי. אז גם אם חלק מהמטענים מנותבים מחדש, השוק עדיין מתמודד עם צוואר בקבוק מבני גדול.
הנושא כבר לא רק על עלויות הובלה או פסיכולוגיה של השוק. EIA אמרה בתחזית האנרגיה הקצרה של-האפריל כי מיצר הורמוז נסגר למעשה לתנועת ספנות מאז ה-28 בפברואר. היא גם העריכה שמדינות מייצרות נפט-המסתמכות במידה רבה על הנתיב, כולל עיראק, ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר ובחריין, נסגרו בכ-5 מיליון חביות ליום במרץ{{}}. צפוי לעלות ל-9.1 מיליון חביות ליום באפריל. זו נקודה מכרעת מכיוון שהיא מראה שהשיבוש כבר עבר לייצור אבוד אמיתי, לא רק ללוגיסטיקה מושהית.
נקודה נוספת שקוראים רבים עשויים להתעלם ממנה היא שגם אם המתחים מתקררים, השוק לא יכול לחזור לשגרה במהירות. EIA אמרה כי היא עדיין שומרת על פרמיית סיכון בתחזית הנפט שלה מכיוון שהתאוששות התעבורה דרך הורמוז עדיין תשאיר את השוק להתמודד עם צבר מכליות, התאמות מסלולים והסיכון לשיבוש מחודש. הוא גם מצפה ש-הסגירות יחזרו קרוב לרמות שלפני-עימות רק בסוף 2026, מה שאומר שהפרמיה הגיאופוליטית הזו אינה סיפור של ימים ספורים.
כדי לחדד את הטיעון עוד יותר, סוכנות האנרגיה הבינלאומית כינתה זאת את זעזוע אספקת הנפט הגדול ביותר בהיסטוריה ומעריכה שהסכסוך הסיר כ-1.5 מיליון חביות ליום מאספקת נפט עולמית. במקביל, היא הפכה את תחזית הביקוש ל-2026 מצמיחה צפויה של 640,000 חביות ליום לירידה של 80,000 חביות ליום. השילוב הזה חשוב במיוחד: השוק מתמודד כעת הן עם הלם היצע והן עם הסימנים המוקדמים להרס הביקוש שנגרם כתוצאה מהעלאת המחירים.
מנקודת מבט רחבה יותר של מאקרו, קרן המטבע הבינלאומית הציגה גם תרחישי חסר חמורים יותר אם הסכסוך יימשך זמן רב יותר. בתרחיש השלילי שלה, קרן המטבע הבינלאומית מניחה שמחירי הנפט יעלו ב-80% ביחס לקו הבסיס של ינואר 2026 החל מהרבעון השני, המקביל למחיר ספוט ממוצע של נפט של כ-100 דולר לחבית ב-2026, בעוד שמחירי הגז באירופה ובאסיה עולים ב-160% ביחס לבסיס. בתרחיש חמור יותר, קרן המטבע הבינלאומית אומרת שמחירי הנפט עשויים לעלות לסביבות 110 דולר לחבית ב-2026 ו-125 דולר לחבית ב-2027, בעוד שמחירי הגז באירופה ובאסיה עשויים לעלות ב-200% באותה תקופה. ההנחות האלה מראות שמוסדות גדולים לא רואים בזה אירוע פשוט לטווח קצר.{13} הם רואים בזה זעזוע שעלול לגלוש לאינפלציה, לצמיחה ולעלויות תעשייתיות.